אודות

20130714_135226

מתוך המחברת של עדי שֹורק, תהליך עבודה

"מילים, חפצים ומצבי רוח" הוא לקסיקון קבוצתי, שנוצר במהלך כשנה וחצי של עבודה בידי משתתפות הסדנה "כתיבה ברצף" בהנחיית הסופרת עדי שֹורק. אט אט, מתוך מילים שניתנו ככותרת ל"ערך" אישי, החלו להווצר חוטי סיפור, הרהור ומבט. הסדנה התקיימה בשני חלקים, החל מאביב 2012 ועד קיץ 2013, בסיפור פשוט – חנות הספרים בנווה צדק.

המילים
תחילה ניסנו את האפשרות, לכתוב תחת מילה מסויימת, כל אחת מעולמה, כל אחת בדרכה. אחר כך ראינו שרצוי לנו למסד ולחקור את הצורה הזו והכרזנו על הלקסיקון כמה שילווה את הסדנה במהלך שנת עבודה שלמה. כך הגיעו 4 מילים באות א': אהבה, אלף, ארוך, ארון; אחר כך 4 מילים באות ב': בגד, בדיקה, בית, ברווז. קראנו, הגבנו, תיקנו. הלאה – נעמדו 40 מילים בעשר אותיות שונות, לאו דווקא עוקבות (א', ב', ג', ד', ז', ח', ט, מ, ש, ת).

כל משתתפת יצקה לתוך הלקסיקון שלה מעולמה ומסגנונה שהלך והבשיל, הלך והתחדד, תוך כדי הכתיבה. עולמות החלו להטוות. זה לצד זה נכרכו התמודדות עם אבדן, פלאן של לידות, פרדות וזכרונות, מבט ברגעים חולפים שנחרטו, או בכאלו שהיו נשכחים מלב אלמלי היו נכתבים. אימוץ, חזרה בשאלה, מוות, הורות, ניצולוּת, התמודדות עם הזדקנות עצמית, עם הזדקנות של הורים, תיאורם של נעורים שאך עתה היו קרובים, רגעים קטנים של אושר והכרה. אלו חלק מהסוגיות שעולות בלקסיקונים המגוונים ועם זאת המהדהדים זה אל זה.
– מומלץ להכנס לדף המחברות >> ולקרוא פירוט על כל לקסיקון בנפרד.

חתכי הרוחב מדגמיים של הלקסיקון, לפי מילים, יוצרים מעבר מיוחד בין הקולות השונים. כיצד כתבה זו על דירה או על דלת, וכיצד כתבה אחרת? מהיא הפרסונה האישית-קבוצתית הזו שנעה בין מילים, מצבי נפש, סגנונות וגילים? מה מאפשרת הזרימה הרוחבית בין הלקסיקונים הפרטיים, על פי ערכים דומים? מהי השלכת בכניסה לבית חולים לחולי נפש, מהי זו המהרהרת ברגעי התבגרות של גיל-עמידה, ומהיא זו המזכירה געגוע?
– ניתן למצוא את חתכי הרוחב בלחיצה על האותיות בסרגל העליון. למשל כאן, באות ד' >> יופיעו המילים דירה ודלת ואילו כאן, באות ש' >> תהיה השלכת.

תהליכים
תהליכי העבודה שעברה כל אחת ואחת שונים – אלו כתבו טקסטים מחוץ ללקסיקון וחברו אליו מדי פעם, או לצורך ההצגה הקבוצתית. אלו השתמשו בלקסיקון כבציר רב השראה ואחזקה ויצרו דרכו מרקמי חיים ומחשבה ספרותיים. אלו ואלו עברו תהליך של התבוננות והקשבה, של דיוק ופיתוח הקול הכותב. של התמודדות עם רגעי יאוש וחדווה הקשורים בכתיבה, ביכולת להתמסר אליה ולתת לה מרחב. כולן יחדיו פיתחו לאט לאט, במסגרת הסדנה, יכולת של קריאה קרובה זו בטקסטים של זו, קריאה המשלבת הערות עריכה חדות לצד ידידות – שני חומרי-בישול חיוניים כדי לרקוח מחוייבות, התפתחות וחופש כתיבה.

עוד על המחברות של הלקסיקונים ועל הלקסיקונים עצמם בדף המחברות >>

הקשר והשראה
העבודה עם לקסיקון אלף-ביתי קשורה בספרות שעסקה בכך ("האלף-בית של צ'סלב מילוש", "ספר האלף-בית" של דן צלקה  ו"תיירות פנים" של עדי שורק) שהתמודדה עם כתיבה של פרוזה אוטוביוגרפית והתעמתה עם מורכבותה דווקא בהקשר של כתיבה במרחב שנחשב האובייקטיבי והלא-אישי ביותר – המרחב הלקסיקאלי. החוקים שהתוו את הלקסיקון (ביניהם – עד 500 מילים לערך) שואבים השראה מצורת עבודתו של ז'ורז' פרק וקבוצת אוליפו OULIPO (ראשי תיבות של "סדנה לספרות פוטנציאלית").

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s