א'
אלף
ניסיתי לשחק קצת פינג פונג בשבתות עם נטע, דורית וטלי כי א' שהייתי קצת דלוקה עליו שיחק פינג פונג. הבסיס היחיד לקראש הזה, כפי שקראנו לו אני ואלה בהפסקות בבית הספר ובטלפונים המהוסים בערב, היה מראהו של א' מאחר ולא ממש דיברנו מאז שהיינו יחד בגן, וכמה שמחתי כשנטע אישרה לי שהוא חתיך כי חשתי שאין לי שום אמות מידה. לראיה, חשבתי שנדב הנפלד ממש חתיך ורק תגובות חיצוניות גרמו לי להבין שלא כך. זה לא ממש הפריע לי. החל מאמצע כיתה י' אסתר ואני היינו בקטע של מכבי תל אביב וגזרתי מהעיתון תמונה שתליתי בתא שלי בכיתה. הקפדתי לקרוא בסופי השבוע את מוסף הספורט, היה לי צמיד כחול וצהוב על פרק היד, וכל משחק היה כתוב ביומן. אם המשחק שודר רק בערוץ 5 הלכתי לסבתא לראות אותו. אם לא – הייתי מחרימה את הטלוויזיה ואת הטלפון, מתיישבת על הספה, מתקשרת לאסתר ויחד היינו מפרשנות את המהלכים למיטב הבנתנו.