א'
אהבה
צווחתה מפלחת את רוגע פני המים. בוקר שקט וצלול עד אין קץ. בכל הבתים מסביב נפתחים בלאט חלונות, חרכי תריסים מתרחבים בזהירות, עיניים תרות בחצר.
הצווחה מתחלפת בזעקה, עמוקה ובראשיתית. חרכי תריסים מצטמצמים אט אט, חלונות נסגרים בלאט, פני המים כמראה.
איש יוצא מאחד הבתים, נעמד לצידה, זרועו עוטפת את כתפיה הרוטטות, מקרבת אותה אליו.
בידו הפנויה מחזיר תלתל למקומו, מקרב את לחיו ללחיה.